אימוץ גור חדש!

כמה מרגש שהחלטתם לאמץ כלב חדש!
הרגע הזה שמחליטים שהולכים לאמץ כלב הוא הכי מרגש שיש. אתה מבין שאתה הולך לתת חיים חדשים לכלב שככל הנראה עד עכשיו עבר כמה דברים בחיים ומעכשיו נדע שיהיה לו טוב
הרבה פעמים ממש בא לנו לאמץ גור קטן ומתוק שיגדל ביחד עם הילדים או שבא לנו גורון קטן ומתוק דף חלק שנוכל לעצב מההתחלה.
אז רגע, לפני שאתם הולכים לעמותות ומתחילים בחיפוש אחרי האחד שלכם, עצרו ותחשבו,
האם גור בכלל מתאים לאורח החיים שלכם? האם אתם יודעים עם מה אתם הולכים להתמודד?
גור מצריך השקעה לא קטנה! חשוב שנבין את זה לפני האימוץ:
צרכים בבית
גור נולד ללא יכולת איפוק פיזיולוגית. עם הגיל זמן האיפוק גדל. איך נדע כמה זמן הגור שלנו יכול להתאפק? נחשב את מספר החודשים שלו +1, כלומר אם הגור שלנו בן 3 חודשים נדע שהוא יכול להתאפק עד מקסימום 4 שעות ולא יותר.
כחלק מחינוך לצרכים, חשובה ההתמדה של הטיולים. צריך לצאת עם הגור המון לטיולים על מנת להרגיל אותו לטייל ולעשות צרכים מחוץ לבית וכדי שלא יתרגל לעשות צרכים בבית.
אז נכון, יהיו פספוסים, בעיקר בחודשים הראשונים וזה בסדר והגיוני. אנחנו לא נכעס על הגור שלנו על שעשה צרכים כדי שלא יפחד לעשות צרכים ליידנו. ובסופו של דבר אנחנו צריכים לזכור שהוא לא עושה את זה בכוונה. ככל הנראה הוא פשוט לא יכל להתאפק יותר.
נשיכות
גורים לומדים את העולם דרך הפה. מכניסים כל דבר, חוקרים ולומדים, מתקשרים איתנו ומשחקים ובנוסף כאשר מתחלפות להם השיניים זה כואב, הגיוני ולגיטימי שגור ינשך.
צריך לקחת את זה בחשבון, להיות סבלניים, להציב גבולות נכונים וללמד את הגור מה אנחנו כן רוצים שהוא ינשך במקום לכעוס ולהעניש על משהו טיבעי שהוא צריך כרגע.
זה יכול להיות מתסכל בעיקר שיש גם ילדים קטנים בבית וזה לא נעים כי בסופו של דבר זה כואב.
נביא לגור את הצעצועים המתאימים, ונשחק איתו ונלמד אותו לתקשר איתנו בדרך אחרת בלי נשיכות, ועם הגיל הנשכנות נרגעת ועוברת
חשיפה נכונה
החודשים הראשונים של הגור זאת התקופה הכי קריטית שלהם. אנחנו רוצים לחשוף אותם לעולם, וזה חשוב כל כך שייחשפו להכל על מנת שנוכל לנסות למנוע כמה שיותר בעיות התנהגות עתידיות.
נחשוף אותו לאנשים שונים, מקומות שונים (רועשים ועמוסים או שקטים), נחשוף בבית ובחוץ, נחשוף אותם לרעשים שונים בהדרגתיות, למרקמים שונים של משטחים (דשא, רצפה, פרקט וכו) כך שנעלה לו את הביטחון על ידי החשיפה והיכרות עם העולם הגדול והמפחיד.
החשיפה חייבת להיות הדרגתית בהתאם ליכולת של הגור להכיל את הסיטואציה על מנת שלא נציף את הגור ונגרום לו לטראומה
דף חלק? האומנם?
שני דברים שאנחנו רוצים לקחת בחשבון ולשים לב אליו
1. גנטיקה- יש כלבים שבגנטיקה שלהם הם יותר חששנים, יותר מפחדים, חסרי ביטחון או להפך, אמיצים, סקרנים ובודקים הכל ופחות חוששים מכל דבר חדש שצץ בדרכם. הגנטיקה מאוד משפיע על התבגרות הגור.
2. מה היה לפני?- כמעט כל כלב שמגיע לעמותה גם גורים, עברו דבר או שניים עד שהגיעו לעמותה. לרוב לא נדע מה היה לפני, אבל אנחנו צריכים לקחת בחשבון שכל דבר שהם עברו יכול להשפיע בעתיד על מי שהם יהיו אצלנו בבית
האם הם גרו ברחוב/שדה/איפה שזה לא יהיה שמצאו את הגור/האם היה עם האמא והשגר/ איך התייחסה האם לגור ואפילו טראומות שעברו על האמא בשטח עוד בתקופת ההריון.
הרס בבית
כן, גורים הורסים, הרבה והכל.
זה מתסכל, זה לא נעים אבל זה חלק מהגדילה שלהם. הם בוחנים, בודקים, מתעניינים, משועממים וכו.
אנחנו ננסה למנוע את ההרס ולנהל את הסביבה של הבית וסביבת הגור כך שההרס יהיה מינימאלי. בנוסף, כמו בנשכנות נלמד את הכלב את ההתנהגויות הרצויות שאנחנו מצפים ממנו כדי למנוע את ההתנהגויות הלא רצויות.
כשהוא לבד, אנחנו יכולים להרגיל אותו להיות בגדר או בכלוב שיהיה במקום שיהיה לו נעים ושהוא לא יוכל להרוס, וכאשר אנחנו בבית נעבוד איתו ונלמד איתו.
המלצות:
* תשקיעו במאלף כבר מהרגע הראשון כדי ללמד את הגור התנהגויות רצויות ולאבחן נורות אדומות שכבר צריך לטפל בהן ועדיף לא לחכות כאשר הבעיות התנהגות יעלו בשלב מאוחר יותר.
* האם יש לכם ניסיון עם כלבים? ניסיון עם גורים? בשל הקשיים הרבים וההשקעה הרבה בגור, עדיף שהכלב הראשון שנאמץ יהיה כלב בוגר.
* כמה זמן אתם נעדרים מהבית במהלך היום? גורים בהתחלה זקוקים להמון השקעה בפריקת אנרגיה וטיולים, הם צריכים תשומת לב וחינוך והם צריכים אותנו איתם בבית כמה שאפשר.
אחרי הכל החלטתם שגור אכן מתאים לכם?
איזה דברים נוספים כדאי לכם לקחת בחשבון:
1. לאיזו גודל הגור יגדל?
2. איזה סוג פרווה/שיער יש לו ומה רמת הטיפוח שהוא מצריך? האם זאת פרווה שמנשירה המון והאם זה מפריע?
3. האם מפריע לכם הלכלוך בבית? (בוץ וחול ופרווה)
4. סוג הגזע- כלבים עם יותר קפלים שמצריכים לרוב טיפוח ומעקב שאין בעיות עור, או גזע שמיירר המון?
האם חשוב לכם שיסתדר עם אנשים/ילדים/עם כלבים אחרים (יש גזעים שיותר מתאימים לבית עם ילדים וכאלה שפחות. גזעים שיותר מסתדרים עם זרים וכאלה שפחות וחשוב שנבין את הגזע כדי לעבוד על מה שאפשר, להבין מה יכול להיות ולחשוף אותו כמה שיותר)?
לסיכום:
גור זה מדהים, זה מתוק, קטן וכיף כל כך!
אבל, לא מתאים לכל אחד בשגרה של החיים ועוד המון סיבות נוספות להביא גור וזה בסדר, יש המון כלבי עמותות בוגרים שמחפשים בית
הכי חשוב, להבין את ההשקעה הכרוכה, להיות סבלניים, להתמיד ולאהוב
